מילון מונחים

חוקיות ייבוא

כל מי שחפץ לייבא טובין למדינת ישראל חייב לוודא בטרם הייבוא את התנאים הקיימים במדינת ישראל בעבור הטובין הרלוונטי אותו הוא רוצה לייבא.
לדוגמא: אישורי מזון רגיל או רגיש, אישור מכון התקנים, אישור חקלאות וכו' בדף זה של רשות המיסים – תוכל למצוא את כל הקישורים הרלוונטיים בנושא חוקיות יבוא:

תנאי מכר INCOTERM

מונחי מכר אוניבסלים בסחר הבינלאומי אשרי נועדו להסדיר 3 נקודות עיקריות בין מוכר לקונה:
   1. מתי עובר נטל ההוצאות מהמוכר לקונה
   2. מתי עוברת אחריות הביטוח מהמוכר לקונה
   3. מתי עוברת האחריות על המטען מהמוכר לקונה
באחריות המוכר לרשום את תנאי המכר על החשבונית באופן ברור

להלן תנאי המכר הנפוצים:
EXW
מכירה בשער המפעל - ברגע שהסחורה מוכנה במפעל – נטל ההוצאות אחריות על הסחורה וזיקת הביטוח הינה על הקונה. עליו לדאוג לאיסוף והעמסה של הסחורה ממחסן המוכר ולשנע אותה אליו למחסן.
FCA
המוכר מעביר את הסחורה לנקודה מוסכמת (בדרך כלל מחסן סוכן) בינו לבין הקונה. מרגע המסירה נטל ההוצאות אחריות על הסחורה וזיקת הביטוח הינה על הקונה.
FOB
המוכר מעביר את הסחורה עד לאוניה כולל כל עלויות המכס ביצוא ועלויות טעינה לאוניה. מרגע המסירה נטל ההוצאות אחריות על הסחורה וזיקת הביטוח הינה על הקונה.
CFR
המוכר אחראי על המטען וכל עלויות המטען עד לנמל במדינת הקונה. הביטוח של ההובלה וכלל ההוצאות החל מהגעה לנמל הן על הקונה.
CIF
כל ההוצאות והאחריות הקשורות להובלה וזיקת הביטוח עד להגעה לנמל במדינת הקונה חלות על המוכר. הקונה אחראי רק על הוצאות במדינתו ושחרור ממכס.
DDP
המוכר נושא בכל הוצאות המשלוח כולל עלויות שחרור ממכס וביטוח (לא ישלם מע"מ).

אזור סחר חופשי

אזור (נמל ימי/ נמל תעופה/ מעבר גבול או כל אזור שהוגדר ככזה) בתוך מדינה שאינו כפוף לרשות המיסים של המדינה. יבואן יכול לייבא לאזור זה מבלי לשלם מיסים והיטלי מכס ולהמתין לשטעון, יצוא מחדש או במידה ואפשרי מכירה ללקוחות סופיים (כמו העיר אילת)

הובלה אווירית

הובלה אווירית צורת שינוע בין מדינות באמצעות כלי תעופה. שיטת הובלה זו יקרה יותר ובדרך כלל פחות עדיפה במשלוחים בעלי נפח ו/או משקל גבוהים. נעשה שימוש בסוג הובלה זה כאשר ישנה חשיבות קריטית לנושא הזמן.

הובלה ימית

צורת שינוע בין מדינות באמצעות כלי שיט. שיטת הובלה זו זולה יותר ובדרך כלל עדיפה במשלוחים בעלי נפח ו/או משקל גבוהים. נעשה שימוש בסוג הובלה זה כאשר אין חשיבות לנושא הזמן.

עמילות מכס

חברה שעיסוקה שחרור סחורה ממכס. על החברה להכיר לעומק את חוקיות היבוא ושיעורי המס של כל סוגי הטובין אותם היא משחררת.

שילוח בינלאומי

מתאר את מכלול הפעולות הנדרשות לצורך שינוע של סחורות ממוכר לקונה בסחר הבינלאומי. החל משלב ההובלה ממחסן היצואן, הגעה לנמל, עמילות מכס יצוא, הובלה ימית/אווירית/יבשתית ועד הגעה לנמל היעד.

היטלים

שם כולל למגוון עלויות חלקן קבועות וחלקן משתנות החלות על היבואן בתהליך היבוא. ההיטלים יכולים להיות היטלי נמל או היטלי חברת ספנות וחברות תעופה.

הסכמי סחר

זהו הסכם בין לפחות 2 מדינות המעניק פטור מתשלום מכס בין מדינות החתומות בכפוף למסמך או הצהרה על גבי חשבונית. הפטור אינו חל על מיסים אחרים כגון מע"מ ומס קניה. דוגמאות להסכמים: איחוד האירופי - מעניק פטור ממכס בין האיחוד לישראל למעט מוצרי חקלאות ומזון מעובד שמקבלים הנחות סלקטיביות EFTA = הסכם סחר הכולל בתוכו 4 מדינות: איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ. דומה במהותו להסכם עם האיחוד מרקוסור – הסכם עם 4 מדינות ברום אמריקה – ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי וארגנטינה. הסכמים קיימים ובהתהוות

חשבון ספק / חשבון מכר

מסמך המייצג את ההסכם המסחרי בין המוכר טובין לזה המעוניין לקנות ומוצג בו:
- ארץ המקור
- מקום ותאריך החשבון
- שם ומען הקונה והמוכר
- תיאור הטובין
- כמות
- ערך
- תנאי משלוח / תנאי מכר

שטר מטען

BILL OF LADDING –מסמך מטעם חברת הספנות/סוכן אוניה /חברת תעופה/ משלח אשר מלווה את המטען בעת שילוחו ממדינת המקור למדינת היעד. המסמך מפרט את תנאי ההסכם בין המוביל לבין בעל שטר המטען ואת האחריות על המטען שנשלח. לכל שטר מטען יפורטו פרטי השולח, פרטי המקבל, פרטי המיודע (בדרך כלל מי שמשחרר אך לא תמיד) ויצוין בו גם כמות האריזות, משקלן והמידות שלהן .

רשימת אריזות PL

לכל משלוח חייב להיות מצורף מסמך מסוג זה. המסמך מפרט את האופן שבו נארז המשלוח – כמות משטחים, קרטונים, אריזות. מה המשקל של כל אריזה נטו ברוטו תכולת כל אריזה. במידה ומידע זה מופיע כראוי על החשבונית ניתן לוותר על רשימת האריזה.

טובין

בכלכלה טובין הם כל סחורה או שירות שעשויים להניב עלייה בתועלת במישרין או בעקיפין. טובין שאינם נגישים לשימוש הצרכנים במישרין (תשתיות לדוגמה) נחשבים טובין מעצם היותם מקור הכנסה או מהתועלת הנובעת מערך מכירתם החוזרת. אף על פי כן, במקרו-כלכלה ובחשבונאות טובין נבדלים משירותים. בתחומים אלה מצומצמת הגדרת הטובין למוצרים פיזיים ("ממשיים") שניתן להעבירם ללקוחות תוך העברת הבעלות עליהם ממוכרים לצרכנים. סחורה היא מונח כללי יותר מטובין, המשמר את ההבחנה בין טובין לסחורה. במיקרו-כלכלה נהוג להתייחס למושג הטובין במובנו הכוללני יותר

תקן

תקן הוא מסמך, שמפורטות בו דרישות טכניות למוצר כדי שיתאים לייעודו. התקן דן בתכונות שונות של מוצר כגון: חומרים, מבנה, מידות, תפעול, סימון ואריזה. קיימים תקנים המגדירים שיטות בדיקה, מונחים ותוכן. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה ולשם כך הוא מפעיל מאות ועדות ציבוריות, בהן חברים אלפי נציגים ממגזרים שונים של המשק, ביניהם יצרנים, קבלנים, מוסדות מדע ומחקר, מעבדות בדיקה וכדומה. התקן נבנה והוכן ע"י מכון התקנים בעצמו לאחר וועדות מיוחדות ותהליך פרסום מיוחד בשיתוף עם גורמים ממשלתיים. במקרים מסוימים, מכון התקנים יסתפק בווידוא התאמת המוצר לתנאי תקן בינלאומי קיים, בהנחה שזה תואם לנוהלם. ובמקרים אחרים מכון התקנים ידרוש לוודא את התאמת המוצר לתנאי ודרישת התקן. על היבואן לוודא בטרם הוא מביא / מזמין את המוצרים מהספק האם הוא טובין חב תקינה ומה עליו לעשות על מנת להנפיק תקן כזה מול מכון התקנים. במידה ויבואן ייבא את המוצר ואין לו תקן עליו הוא לא יוכל לשחררו ממכס

מחסן רישוי

מחסן בפיקוח ורישיון מינהל המכס, אשר מאפשר ליבואן לאחסן בו מטענים בטרם שולמו המסים עבורם ובטרם שוחררו מפיקוח המכס. מינהל המכס אחראי לתשתית המשפטית המסדירה את קיומם של מחסנים אלו , לרישוי שלהם ולפיקוח ובקרה אחר עבודתם השוטפת , בהתאם לתנאים הקיימים . מחסנים רשויים הם כלי חוקי לשירות קהילת סחר החוץ . האחסנה במחסנים אלו מאפשרת ליבואנים אחסנת טובין ארוכת טווח תחת פיקוח המכס ושחרורם תוך תשלום המסים החלים עליהם

סוגי מחסנים

1.מחסן מטענים כללי - מחסן סגור או מחסן חצרים המיועד לאחסנת טובין בכלל בו יכול כל אדם לאחסן טובין על פי חוזה עם בעל המחסן למעט אחסנת טובין שבבעלות בעל המחסן .
2.מחסן פרטי - מיועד לאחסון טובין של בעל הרשיון בלבד. דוגמאות למחסן פרטי: חנות דיוטי פרי, מחסני יבוא רכב ואולמות תצוגת רכב

מכולה

מכולה היא כלי קיבול, אותה מטעינים על כלי תחבורה נושאי משאות, כגון משאיות, רכבות ואוניות משא. מכולות משמשות להובלת מטען באמצעי תחבורה שונים. מכולות מיוצרות ב 5 מידות אורך אחידות: 20 רגל (6.1 מטר), 40 רגל (12.2 מטר), 45 רגל (13.72 מטר), 48 רגל (14.63 מטר) ו53 רגל (16.15 רגל) - המכולות הנפוצות הן באורך 20 ו-40 רגל. לרוב המכולות גובה זהה 8 רגל אך ישנן מכולות שגובהן גבוה יותר הן נקראות HIGH CUBE שגובהן 9 רגל ו6 אינץ' או לחילופין חצי גובה כלומר גובהן 4 רגל ו 3 אינץ' (נועדו לצורך הובלת מטענים כבדים)

מכס

מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים. מחושב ממחיר CIF – מחיר עלות+ מחיר הובלה+ ביטוח. בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים. בראשית שנות המדינה נעשה שימוש אגרסיבי במכסים בשיעור גבוה והגבלות מנהלתיות כדי לאפשר התפתחות תעשיות ולהגן על היצור המקומי. בשנות ה-60 הורדו שיעורי המכס, אך הם הועלו מחדש לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1975 נחתם הסכם סחר חופשי עם השוק המשותף, שבו הסכימו מדינות השוק המשותף וישראל להפחית בהדרגה את המכס על יבוא ויצוא מישראל. במהלך שנות התשעים הוחלט על מדיניות לפיה יש לחשוף את המשק הישראלי ליבוא מתחרה, באופן גורף ככל שניתן. עם זאת מכסים רבים, כגון בתחום המזון, נותרו על כנם. המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון טורקיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא יוצר במדינות ההסכם. מכס הינו גם שמה של הרשות שאוכפת את מדיניות היבוא והיצוא של מדינת ישראל ואחראית בסופו של דבר על גביית המיסים בתהליכי היבוא.

מס קניה

מס קנייה הוא מס עקיף המוטל על קבוצות מוצרים לצרכן ומחושב כאחוז מסוים מהמחיר הסיטונאי של המוצר. בישראל , החלה הממשלה להטיל מיסי קנייה בשנת 1952 עם החלת חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב 1952 . החוק מסמיך את שר האוצר להטיל מס על מוצרים מסוימים, בנוסף למיסים אחרים המוטלים עליהם. דוגמאות למוצרים עליהם מוטלים מיסי קנייה:
• משקאות משכרים
• מוצרי טבק
• רכב מנועי- כולל חלקים לרכב מנועי
המס מוטל בשיעורים שונים בהתאם לסוג הטובין. החל מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 קיימת מדיניות של הפחתה הדרגתית של שיעורי מס הקנייה.

מע"מ

מס ערך מוסף הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק מובנה ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם. בישראל עומד שעור המע"מ על 17% נכון ל-2020. על כל סחורה שמיובאת חלה על היבואן החובה לתשלום מע"מ לפי ערך CIF (עלות + הובלה + ביטוח) .

ביטוח מטענים

פוליסות ביטוח מטענים מטרתן להגן על לקוח מסיכונים אפשריים. בתחום השילוח הבינלאומי קיימים סיכונים שההשלכות הכלכליות שלהן יכולות להיות גבוהות מאוד – בעיקר בתחום המזון. חלק מהסיכונים האפשריים יכולים להיות כלליים ושאינם תלויים בלקוח למשל אסונות טבע, סיבות כלכליות שימנעו יציאת משלוח מנמל היעד, שריפה או נזק למשלוח מצד ג' במהלך ההובלה, גניבה בלב ים ועוד...
מה צריך לדעת בטרם מבצעים ביטוח?
✓ סוג הביטוח – לכלל המשלוחים או למשלוח ספציפי. משלוח מלא או חלקי.
✓ סוג הטובין – מוצרים רגילים יבשים, מטעני קירור, חומרים מסוכנים, שמנים ועוד..
✓ שיטת ההובלה – ימי אווירי יבשתי ובאיזה כלי קיבול
✓ גובה האחריות, השתתפות עצמית, ביטוח למטען בלבד או נזקים נוספים (לצד ג') הביטוח מחושב כאחוז מסוים מערך CIF + 10%
גובה התעריף תלוי בשאלות שנשאלו לעיל.
לקבלת הצעה לביטוח מטענים בהתאמה אישית – לחץ כאן.

פרט מכס

שם כללי לסעיף בתעריף המכס. פרט מכס מייצג קבוצה של פריטים (למשל ריהוט – כסאות ושולחנות יהיו תחת אותה קבוצה..) ולכולם מיסים (מס קניה ומכס) זהים. בהינתן חשבון מסחרי מהספק, סוכן המכס או המסווג מטעמו בוחנים את החשבונית ומחליטים באיזה פרט מכס לסווג את הפריטים בחשבונית .
להלן קישור לצו תעריף המכס:
https://shaarolami-query.customs.mof.gov.il/CustomspilotWeb/he/CustomsBook/Import/Doubt
סיווג הפריט לפרט המכס הנכון הינו קריטי ודורש הבנה מעמיקה לעיתים במרכיבי הפריט. סיווג לא נכון עלול לגרום ליבואן לשלם בעודף מיסים או לחילופין לא לשלם מיסים בזמן ולקבל בדיעבד גירעון הכולל ריבית וקנסות פיגורים. בתחום המזון, הסיווג רחב ומגוון – הבנת ההרכבים היא קריטית! ב"ספי יפרח " יש לנו ניסיון רב שנים בסיווג של מוצרים מורכבים ביותר ובעיקר בתום המזון.

רישיון יבוא

...

הצהרת יבוא

הצהרת יבוא מסמך פורמלי של רשות המיסים המיועד להתרת הטובין מרשות המכס ומפרט ליבואן את גובה המיסים שהיבואן שילם, בעצם המשמעות היא "קבלה" עבור המיסים.

פיטוסניטרי PHYTOSANITARY

תעודת רשות מהגנת הצומח ממדינת המקור. מסמך זה נדרש לעיתים בתהליך השחרור של סוגי מזון מסויימים.

סיווג / מסווג

בהינתן חשבון מסחרי מהספק, סוכן המכס או המסווג מטעמו בוחנים את החשבונית ומחליטים באיזה פרט מכס לסווג את הפריטים בחשבונית .
להלן קישור לצו תעריף המכס:
https://shaarolami-query.customs.mof.gov.il/CustomspilotWeb/he/CustomsBook/Import/Doubt
סיווג הפריט לפרט המכס הנכון הינו קריטי ודורש הבנה מעמיקה לעיתים במרכיבי הפריט. סיווג לא נכון עלול לגרוף ליבואן לשלם בעודף מיסים או לחילופין לא לשלם מיסים בזמן ולקבל בדיעבד גירעון הכולל ריבית ולעיתים אף להיגרר לחדש בפלילי. בתחום המזון, הכרת הקווים המנחים היא קריטית!!! ב"ספי יפרח " יש לנו נסיון רב שנים בסיווג של מוצרים מורכבים ביותר ובעיקר בתום המזון.

הצהרת כנ"מ

סוג של הצהרת יבוא / רשומון . בסוג זה הטובין לא מקבל התרה אלא משוחרר למחסן ונשאר תחת פיקוח מכס. המיסים הרלוונטיים אינם משולמים. למה צריך את זה? ישנן כמה סיבון אפשריות: - מדובר בטובין עתירי מיסים למשל אלכוהול וסיגריות – היבואן מכניס את הכל למחסן ומשחרר בפעימות לפי הצורך בכך הוא נמנע מלשלם את כל המיסים מייד – משלם מיסים חלקיים בכל שחרור. - חובת סימון / תוויות – הסחורה אינה מגיעה מודבקת עם תוויות בעברית מחו"ל ונדרש לבצע הדבקה כדי להתאים אותה לשיווק בארץ וכנדרש לעיתים לטובין מסוימים על פי חוק. ישנה בעיה עם חלק מהפריטים במכולה. על מנת לשחרר חלק מהפריטים חובה להכניס את כל המכולה למחסן , למיין את הטובין ולשחרר מה שאפשר את שאר הטובין יש לאכסן לצורך טיפול או להשמיד במידה ואין אפשרות לשחרר.

הצהרת שח"ם

- סוג של הצהרת יבוא / רשומון. בסוג זה, הטובין שהוכנסו למחסן ערובה (בונדד) בעצם משוחררים מפיקוח מכס ומשולמים בגינם כל המיסים. השחרור יכול להיות על כל הטובים שהיו במשלוח או על חלק מהם.

סגירת תפריט
Open chat
היי, איך אפשר לעזור?